כאשר מתרגמים סיכום אשפוז, כתב טענות לבית המשפט או חוזה עסקי, מחיר הטעות כמעט אף פעם אינו עלות התרגום עצמו. הוא בקשת הוויזה שנדחתה, המינון שנקרא לא נכון, או הסעיף שמשמעותו בשפת היעד שונה ממשמעותו במקור. הקושי של כל מי שרוכש שירותי תרגום הוא שהעמוד המוגמר נראה משכנע ללא קשר לאופן שבו הופק. גם פלט של מכונה וגם עבודתו של מומחה מוסמך מגיעים כטקסט נקי ומעוצב. תקן ISO 17100 נועד להתמודד בדיוק עם הבעיה הזו: הוא מגדיר, במונחים הניתנים לביקורת, מה בעצם עושה שירות תרגום מוסמך מאחורי העמוד.
ISO 17100 הוא התקן הבינלאומי לשירותי תרגום, שפורסם על ידי הארגון הבינלאומי לתקינה ואומץ ברחבי אירופה, בישראל ובחלק נכבד מענף התרגום המקצועי. הוא אינו מאשר תרגום בודד. הוא מאשר את התהליך ואת האנשים, וזו ערובה משמעותית הרבה יותר, משום שתהליך אמין הוא מה שמפיק תוצאות אמינות לאורך מאות מסמכים ולא מקרה מוצלח אחד. הבנה של דרישות התקן עוזרת לכם לשאול את השאלות הנכונות מכל חברת תרגום, עוד לפני שאתם מוסרים לידיה מסמך חשוב.
מה התקן באמת דורש
התקן קובע דרישות כשירות מפורשות לאנשים שנוגעים בטקסט שלכם. על המתרגמים להוכיח הסמכה באחד מכמה מסלולים מוגדרים: תואר מוכר בתרגום, תואר מקביל בתחום אחר בתוספת שנתיים של ניסיון תרגום מתועד במשרה מלאה, או חמש שנים של ניסיון מקצועי מתועד. הדבר חשוב משום שתרגום אינו דו לשוניות. שליטה בשתי שפות אינה הופכת אדם למתרגם, כשם שבעלות על סטטוסקופ אינה הופכת אדם לרופא. התקן עומד גם על ידע בתחום התוכן, כך שמתרגם שמטפל בדוח פרמקולוגי או במפרט פטנט יחזיק באוריינות המקצועית הנדרשת כדי למסור את המונחים נכון.
הדרישה המבנית החשובה ביותר היא שלב הבקרה. לפי ISO 17100, כל תרגום חייב לעבור בדיקה של בלשן מוסמך שני, מבקר שאינו המתרגם המקורי, אשר משווה בין טקסט המקור לטקסט היעד מבחינת דיוק, שלמות ומשלב. עקרון שני האנשים הוא לב התקן. מתרגם יחיד, מיומן ככל שיהיה, הוא האדם הלא נכון לאתר את ההשמטות והקריאות השגויות של עצמו, משום שהמוח נוטה לקרוא את מה שהתכוון לכתוב. שלב הבקרה העצמאי הוא בדיוק המקום שבו נתפסות הטעויות שאחרת היו מגיעות אל שולחנכם.
מעבר לאנשים ולבקרה, התקן מסדיר את כלל זרימת העבודה שמסביב: טיפול בדרישות הלקוח ובחומרי הרקע, ניהול מינוח, אבטחת מידע ושמירת סודיות, ניהול פרויקט ונוהל מתועד לטיפול במשוב ובתיקונים. ההסמכה ניתנת רק לאחר שמבקר חיצוני מוסמך מאמת שהחברה אכן פועלת כך, והיא מתחדשת באמצעות מבדקים תקופתיים חוזרים. מדובר בהתחייבות מתמשכת, לא בתו חד פעמי.
מדוע זוג העיניים השני אינו נתון למשא ומתן
טעויות תרגום הן לעיתים רחוקות דרמטיות. הן מהסוג השקט: תאריך שהוחלף, שלילה שנשמטה, סכום כספי שאיבד ספרה, מונח מקצועי שנמסר במשמעותו היומיומית ולא במשמעותו המשפטית. טעויות אלה שורדות בדיקה עצמית של מתרגם יחיד, משום שאותו מתרגם כבר יודע מה המשפט אמור לומר. המבקר העצמאי מגיע ללא ההנחה הזו וקורא את טקסט היעד מול המקור כבדיקה ביקורתית ולא כהגהה ידידותית.
בהקשרים בעלי סיכון גבוה ערכו של שלב זה מצטבר. עבר רפואי שתורגם בטעות עלול לעצב החלטת טיפול. מסירה לא מדויקת של סעיף שיפוי חוזי עלולה להעביר אחריות בין צדדים שמעולם לא התכוונו לכך. תרגום פגום של פסק דין זר עלול להשפיע על אופן ההתייחסות אליו בבית משפט בישראל. דרישת הבקרה היא ההבדל בין תהליך שמקווה להיות מדויק לבין תהליך שתוכנן באופן מבני כדי לתפוס את טעויותיו שלו לפני שהן יוצאות מהדלת.
כיצד ISO 17100 משתלב בהקשר הישראלי
ישראל יושבת בצומת עמוס של תחומי שיפוט, שפות וזרימת מסמכים. עולים ותושבים חוזרים מגישים תעודות לידה, נישואין ותעודות אקדמיות במשרד הפנים. עסקים ויחידים מאמתים מסמכים לשימוש בחו"ל באמצעות אישור אפוסטיל הניתן מכוח אמנת האג. אזרחים זרים מגישים מסמכים מתורגמים לבתי המשפט, למוסד לביטוח לאומי, לבתי חולים ולרשות המסים. בכל מקרה כזה, הגוף המקבל צריך לסמוך על כך שהתרגום משקף נאמנה את המקור, פעמים רבות מבלי שיוכל לקרוא את שפת המקור בעצמו.
כדאי לדייק במונחים, משום שהם מבלבלים רבים. ISO 17100 הוא תקן לניהול איכות של תהליך התרגום. הוא נבדל מאישור נוטריוני, שבו נוטריון ישראלי מאשר לפי חוק הנוטריונים את נכונות התרגום, ומאפוסטיל, המאמת מסמך ציבורי לשימוש בינלאומי. אלה רבדים שונים, ומסמך רציני נזקק לא פעם ליותר מאחד מהם. ספק המוסמך לפי ISO 17100 מעניק לכם תשובה מבוססת לשאלה שכל פקיד שואל בסופו של דבר, והיא האם התרגום הופק בתהליך מבוקר, מוסמך ונבדק באופן עצמאי, ולא על ידי מי שהיה פנוי במקרה.
עבור מסמכים המיועדים לבתי המשפט או למשרדי הממשלה, הבחנה זו אינה תיאורטית. רשויות מצפות יותר ויותר שתרגומים יגיעו מספקים המסוגלים להציג מסגרת איכות מתועדת. בחירה בחברה מוסמכת מפחיתה את הסיכון לדחייה, להגשה חוזרת ולעיכובים הנלווים, שבלוחות זמנים של הגירה או התדיינות עלולים לשאת השלכות ממשיות.
כיצד לאמת טענת הסמכה
לא כל חברה שמזכירה את ISO 17100 מחזיקה בתעודה בתוקף. התקן מדויק, וכך צריכה להיות גם בדיקת הנאותות שלכם. בקשו לראות את התעודה עצמה ושימו לב לשני דברים: שם גוף ההסמכה המוכר שהנפיק אותה, ותאריכי התוקף. תעודה אמיתית כרוכה במבדקי פיקוח חוזרים, ולכן מסמך שפג תוקפו או שאינו ניתן לאימות מלמד אתכם שהמסגרת כבר אינה בתוקף, אם בכלל הייתה.
שאלו שאלות על התהליך, שאותן חברה תקנית אמורה לדעת לענות בקלות. מי מבצע את הבקרה העצמאית, ומהם כישוריו? כיצד מנוהל המינוח לאורך פרויקט רב מסמכים? כיצד נשמר ומושמד החומר החסוי שלכם? כיצד מטופלים תיקונים אם תעלו בעיה לאחר המסירה? ספק שמפעיל מערכת ISO 17100 אמיתית עונה על כך ללא היסוס, משום שהתשובות הן פשוט תיאור של אופן עבודתו ממילא. ספק שמאלתר את תשובותיו אומר לכם דבר מועיל.
המסקנה המעשית
ISO 17100 אינו שפה שיווקית. הוא תיאור הניתן לאימות של האופן שבו תרגום צריך להיעשות: מתרגמים מוסמכים, בקרה עצמאית מחייבת, ניהול מינוח, שמירת סודיות ומבדקים חיצוניים ששומרים על יושרת התהליך לאורך זמן. עבור פתק יומיומי ייתכן שזה יותר ממה שאתם צריכים. עבור מסמך שייקרא בבית משפט, במשרד ממשלתי, בבית חולים או על ידי צד שכנגד, מדובר בסטנדרט בסיס סביר ולא במותרות.
לפני שאתם מזמינים תרגום שנושא משקל משפטי, רפואי או כלכלי, החליטו איזו רמת ודאות מגיעה למסמך, ולאחר מכן בקשו מהספק להראות, ולא רק להצהיר, כיצד הוא עומד בה. השאלות הנכונות אינן עולות דבר, והן הדרך הפשוטה ביותר להבטיח שהעמוד המשכנע שאתם מקבלים הוא גם עמוד נכון.